בחינת יעילות טיפול מיני קוגנטיבי התנהגותי לוגיניזמוס

אבסטרקט- מטרת המאמר הנוכחי הינה בחינת ההשפעה והיעילות של טיפול מיני קוגניטיבי התנהגותי , בהפחתת החרדה ושיפור התפקוד המיני אצל נשים המתמודדות עם ווגיניזמוס.

התוצאות הראו כי טיפול מיני המתבסס על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מוביל להפחתת החרדה ושיפור התפקוד המיני אצל נשים הסובלות מהפרעות בתפקוד המיני בדגש על ווגיניזמוס.

הפרעות בתפקוד המיני שכיחות בכ- 30-50 אחוז מהאוכלוסייה (גברים ונשים) ויש להן השלכות קשות ומשמעותיות על חיי הזוגיות של הסובלים מהן. אחת הבעיות השכיחות הינה הפרעת הווגיניזמוס – הפרעת כאב המתבטאת בהתכווצות השרירים הווגינאליים במהלך חדירה הנובעת בעקבות תחושה של כאב או חשש מפני הופעה של תחושת כאב במהלך קיום חדירה ביחסי המין.

על פי ה- DSM5 – הווגיניזמוס מוגדרת כ: *הפרעת כאב המתבטאת בהתכווצות חוזרת ולא רצונית של שרירי הנרתיק, הממוקמת בשליש החיצוני של אזור הנרתיק, ומתרחשת בעת ניסיון של חדירה לנרתיק -חדירה של פין, טמפון, ספקולום או כל חפץ אחר. *הפרעה זו מובילה למצוקה גדולה ולבעיות במערכת הזוגית. *ההפרעה לא נובעת בהכרח מבעיה פיזיולוגית.

שכיחות ההפרעה משוערת כ- 1-6 אחוז מאוכלוסיית הנשים. שכיחות זו אינה מדויקת , שכן מחקרים אפידמיולוגיים  בנושא מראים כי קיים חוסר בהבנה ובידע הקשור לאבחון  נכון של ההפרעה ובשאילת השאלות הנכונות המפרידות הפרעה זו מאחרות.

סקירה של ספרות רלבנטית לתחום, מציעה קשר הדוק בין חרדה לבין הפרעות בתפקוד המיני ונמצאה התאמה בין הפרעות חרדה אצל נשים לבין התפתחות של הפרעות בתפקוד המיני בעיקר בתחום החשק המיני. מחקרים שבחנו את הקשר בין חרדה לבין התמודדות עם הפרעת הווגיניזמוס, הוכיחו קשר ישיר בין השניים.

  Ward and Ogden (2010), טענו במחקרם כי הסיבה השכיחה ביותר לווגיניזמוס הינה חרדה והפחד מכאב. Amin Esmaeli et al (2002) , מצאו ש- 48 אחוז מהנשים הסובלות מווגיניזמוס ופנו לטיפול אובחנו גם כסובלות מחרדה. במחקר נוסף אשר התבצע ע"י Payne (2005), נמצא כי נשים המתמודדות עם ווגיניזמוס הראו מידה גבוהה ביותר של חרדה (גם חרדה תכונתית- חרדה המוגדרת כחלק אישיותי של האדם וגם חרדה מצבית- חרדה המוגדרת כפחד מפני סכנה אמיתית) כולל פחד גדול מכאב. גם Eysenck et al (2007) , מצאו השפעה חזקה של חרדה לעלייה בהפרעות בתפקוד המיני הקשורות לחשק מיני, עוררות ויכולת הגעה לאורגזמה.

למעשה, התפתחות של חשיבה וקוגניציות שליליות הנוגעות לחשש מכישלון או חרדת ביצוע במהלך קיום יחסי מין, מעלות את רמת החרדה ומובילות בסופו של דבר להתפתחות של בעיות בתפקוד המיני כולל ווגיניזמוס. מרבית ההפרעות בתפקוד המיני אצל נשים נובעות משילוב של חרדה ביחד עם נושאים הקשורים לציפיות תרבותיות, תחושות אשם, צי]יה מוטעית וחשש מכאב בעת קיום יחסים, בטחון עצמי נמוך ותחושה של חוסר יכולת. לכן, הפרעות בתפקוד המיני שכיחות יותר בקרב מטופלים בעלי נטייה לחרדה ולדיכאון. גם מחקרים שבחנו בעיות בזוגיות וגירושין, מצאו שכיחות גבוהה יותר בקרב זוגות בהם אחד מבני הזוג סובל מחרדה

TerKuli et al (2007) , כי תגובה ווגיניסטית, אשר מוגדרת על ידם כתגובת פחד לעוררות מינית תוביל להתנהגות הימנעותית שלבסוף תוביל להפחתה או חוסר יכולת בכלל לקיום יחסי מין.

Ward and Ogden (2010), סיכמו את מחקרם בכך שנשים המתמודדות עם ווגיניזמוס, נמנעות מקיום יחסי מין כתוצאה מתחושת אשם, חוסר תקווה וכעס שנובעות בעצם מחוסר הבטחון שלהן, דבר המשפיע בצורה ניכרת על בן זוגם ומוביל לירידה משמעותית בשביעות הרצון מחיי הנישואין.

שיטת הטיפול אשר נבדקה במאמר זה ונמצאה בעלת יעילות גבוהה ביותר בשיפור היכולת המינית של נשים המתמודדות עם ווגיניזמוס  הינו מודל ההתערבות הקוגניטיבית התנהגותית. המאמר בחן את השאלה האם תרפיה קוגניטיבית התנהגותית עבור בעיות מיניות יעילה בהפחתת החרדה ובשיפור היכולת והתפקוד המיני אצל הנשים הסובלות מהן.

סקירת הספרות והמאמרים אשר נכתבו בנושא מעידים על שיפור משמעותי בהפחתת חווית החרדה, שיפור משמעותי של היכולת לקיים יחסי מין ולהנות מהם ושיפור במערכת הזוגית.

בסקירה זו, נמצא כי שביעות הרצון מהתפקוד המיני והיכולת לקיים מיניות בריאה, קשורה ליכולת ההסתגלות למערכת הנישואין ולשביעות הרצון ממנה. קיום יחסי מין נחשבים כאחד המרכיבים החשובים ביותר במערכת הזוגית , בשביעות הרצון ממנה וביכולת לשמר אותה לאורך שנים רבות. חוסר מודעות או טיפול שאינו נכון בבעיות בתפקוד המיני פוגעת בצורה משמעותית בשביעות הרצון של הזוג מהקשר ואף פוגעת בשמירה על שלום המשפחה ועל ה- Wellbeing.

מרכיבי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי שנחקר

1. מתן הסבר מידע וידע בנוגע להפרעות בתפקוד המיני ולשיטת ההתערבות הקוגניטיבית התנהגותית
2. מתן הסבר מידע וידע על המבנה והתגובה הפיזיולוגית הבריאה ועל מעגל העוררות ה מינית אצל גברים ונשים
3. אימונים להרגעת ושליטה על השרירים
4. אימונים העוסקים בשיפור התקשורת הבין-אישית
5. כלים להעלאת הדימוי והבטחון העצמי וכלים לשליטה על כעסים
6. תכנות קוגניטיבי- שינוי החשיבה והעמדות הנוגעת למיניות
7. שיפור טכניקות מיניות (sensate focus)
8. הפחתת הרגישות והכאב באמצעות שימוש במרחיבים

המדדים המיניים שנבדקו:

1. חשק מיני
2. עוררות מינית
3. סיכוך
4. אורגזמה
5. סיפוק
6. כאב בעת קיום יחסי מין
7. חרדה

נצפו שינוים לטובה בכל המדדים ב-78 אחוז מהנשים

סיכום: מטרת המאמר הייתה לבחון את יעילות הטיפול המיני מבוסס מודל קוגניטיבי התנהגותי אצל נשים המתמודדות עם ווגיניזמוס. התוצאות העידו כי שימוש בגישה זו הפחיתה בצורה משמעותית את רמות החרדה התכונתית והמצבית כאשר חרדה מוגדרת כמצב הגורם לתחושת דאגה אצל הסובלים ממנה המתבטאת גם בסימפטומים פיזיולוגיים ומתגברת כתוצאה מגורמים סביבתיים מלחיצים . השפעת החרדה על התפקוד המיני אצל נשים הוא ידוע ומוכח מחקרית וכמעט כל ההפרעות בתפקוד המיני אצל נשים קשורות בצורה כזו או אחרת לחרדה או נובעות ממנה. לפי המודל ההתנהגותי לווגיניזמוס הגורס כי ווגיניזמוס הינו תגובה לעוררות מינית, ניתן לטפל בה באמצעות חשיפה. לכן, לאחר הפחתת הפחד והחרדה ניתן יהיה להפחית את רמת ההימנעות של הנשים ולאפשר חשיפה איטית למגע וחדירה ותרגול איטי (( sensate focusהנשים יוכלו לקיים יחסים מיניים מלאים.

ניתן לומר כי התערבות קוגניטיבית התנהגותית עובדת על 2 מנגנונים

1. היא מעלה את היכולות לתפקוד מיני באמצעות העלאת המודעות לבעיה ואפשור הפחתת חרדה ותרגול הדרגתי
2. הכחדת המחשבות והאמונות השליליות המפריעות לתפקוד מיני חיובי והחלפתן במחשבות ואמונות מקדמות יותר.